כשהייתי אחר הצהריים בבית המרקחת שמעתי פתאום מבחוץ מנגינה-כמו-של-לונה-פארק. ונזכרתי שפעם היה שם, מחוץ לבית המרקחת, גלגל אדום קטן עם אורות מנצנצים, כמו בלונה פארק, עם כיסא קטנטן שבו היינו מושיבים את הילד ואחר כך מכניסים מטבע. הגלגל היה מתחיל להסתובב, והכיסא היה עולה ויורד כשהאורות מנצנצים, והילד היה יושב שם, יוצא מגידרו מרוב נחת, ומנגינת הלונה-פארק היתה נמשכת. וכשהכל היה נעצר היינו מוסיפים עוד מטבע, ושוב הסיבוב והאורות והמנגינה והרגליים הקטנות המתנדנדות בהתלהבות. ואז חֲזָרָה לעגלה.
כמה מזמן היה כל זה, ואיזה עצב נפל עלי שם אחר הצהריים, בבית המרקחת: בלבנון משתוללת מלחמה, והילד של אז כבר גדל כל כך, ו"אינו זמין בטלפון" מאז יום חמישי בערב.
והיום יום הולדתי
לפי התאריך העברי.
ואני כמו חוגגת ביני לביני.
רק היום הגעתי לגילי האמיתי,
ואיש אינו יודע מלבדי.
הופ-הופ-טרללה
גדלתי בשנה
על-פי כל שיטות הספירה.
גיבוי בלוגיעדה מישראבלוג 
אבל עכשיו כולנו יודעים שיש לך יום הולדת , אז מזל טוב!! ואני מבינה שהלועזי כבר היה, אז בטח שמגיע לך מזל טוב!
גם לי יום הולדת בקרוב, בשבוע הבא. אבל התאריך העברי שלי הוא ז’ באלול, עוד רחוק.
אני מקווה שתשמעו בקרוב מהבן. כנראה שאסור לו לדבר משם. לא קל להיות אמא של חייל בזמן מלחמה. נקווה שתגמר סוף סוף.
היום נפל פגז ברחוב בו גרה אחותי בחיפה, כמה בתים ממנה. האחייניות שלי עכשיו אצלי. הבת שבצבא קיבלה אפטר אבל אבא שלה אמר לה שלא תסע הביתה לחיפה, שתשאר אצל הדודה……
חשבתי עלייך אתמול והיום ובא לי להתקשר אלייך אבל דחיתי זאת מכל מיני סיבות. ועכשיו לא אוכל אפילו להתקשר אליך ולאחל מזל טוב ממש ביום ההולדת, כי כבר מאוחר……..
אהבתיאהבתי
תודה, קורדליה. חשבתי על זה שברגע שכותבים בבלוג "אף אחד לא יודע", כולם תיכף יודעים. וזו איננה הסתירה היחידה שיש בניהול בלוג.
אני "חוגגת" עד שקיעת השמש היום – וגם אצלנו יש בן משפחה פליט מן הצפון – ומזל טוב ליום הולדתך בשבוע הבא. אולי כבר תחגגי אותו במסגרת הפסקת האש. שיהיה הרבה טוב לכולם!
אהבתיאהבתי
מזל טוב
אני לא אגיד לך.
אני אף פעם לא אומר דברים נדושים כמו:
שלום,
להתראות,
בהצלחה,
חג שמח.
אני אף פעם
לא עושה דברים
שאחרים עושים.
אף פעם.
לכן
אני לא אגיד לך
מזל טוב,
כל טוב
בשנה החדשה של חייך.
אהבתיאהבתי
אבל במקום "מזל טוב" קיבלתי שיר, וזה אפילו עדיף. תודה, איזידור.
ורק לא הבנתי, בסוף: "כל טוב" אתה כן אומר או לא אומר?
אהבתיאהבתי
במציאות שלנו, צריך לאמץ כל דבר טוב שיש, נדוש
או לא.
אז, קצת באיחור, אבל בהרבה אהבה
אאחל לך-
מזל טוב,
בריאות,
והגשמת כל משאלותייך לטובה.
אהבתיאהבתי
אכן כך?
הדבר הנדוש אני לא מרגיש כ"טוב".
אז למה אני צריך לאמץ משהו שרע בשבילי?
אהבתיאהבתי
דברים טובים או לא לא על פי מידת מקוריותם
או חריגותם
לשיח נדוש של אלמון הודי
יש ריח מדהים, יותר מיסמין ויערה,
ויופי מרהיב,
האם לא להנות מהם
כי מליונים עשו זאת קודם?
האם לא לאמר שבחם
כי הוללו כבר על ידי רבים?
לפעמים
דווקא הדברים הפשוטים, הבנאלים עד
נדושות
הם הטובים ביותר
חבל, חבל לדחות אותם מטעמי מיוחדות.
אהבתיאהבתי
לחיי הבנאליות! אני בעד. מתאים לי…
אבל מה זה אלמון הודי אין לי מושג….
אהבתיאהבתי
ברכות לבביות, מזל טוב, בריאות ואושר.<img src="http://israblog.nana.co.il/moodicons/lashon.gif"></A>
ליום אחד (יום חגך) שכחי מה"מצב" וצאי לחגוג.
אני מקוה שהבן בסדר <img src="http://israblog.nana.co.il/moodicons/smile.gif"></A>.
אהבתיאהבתי
תודה לחני ולצפנתה. והבן בסדר – זה עתה הסתנן הנה איזה אס.אמ.אס. קטן אך מרגיע.
אהבתיאהבתי
מזל טוב! כזה שיעלה חיוך בפניך. כזה שיהיה כמו לונה פארק – משחרר משמח ומרגש.
אני מתפללת שכל חיילנו ישובו במהרה לבתיהם, ועתה שנודע לי כי גם בנך מגויס, אני מחזיקה אצבעות לשובו בריא ושלם.
שוב הרבה מזל טוב בכל השפות בשביל כל השיטות.
אהבתיאהבתי
תודה, שלי – והוא מגוייס כבר שנתיים…
אהבתיאהבתי
מזל טוב מאוחר, טוב מבלי מזל טוב בכלל נכון?
ושיחזור הילד בשלום ובמהרה, אמן.
היה לי עצוב הפוסט הזה.
אהבתיאהבתי
תודה – וברוכה הבאה!
כן, זה היה יום קצת עצוב – ברוח הימים האלה…
אהבתיאהבתי