שתי מגרעות לסתיו:
האחת, שפתאום מתחילים לדבר על חיסונים נגד שפעת. תמרוני ההתחמקות שלי מפניהם משתכללים ככל שמתרבים פלחי-האוכלוסיה שמומלץ לחסנם.
והשנייה, שיום הכיפורים שוב מתקרב עם חרדתו העמומה. במוצאי יום הכיפורים אני תמיד נושמת לרווחה ואומרת, איזה יופי, עכשיו יש לי שנה של שקט ממנו. וכשמגיע הסתיו אני נחרדת לגלות כמה מהר יכולה שנה לעבור.
ועוד לא אמרתי כלום על ה-20 בספטמבר.
אבל: בצידי מסלול ההליכה בפארק כבר פורחים החצבים. איך זה נחמד לחזור ולחלוף על פניהם בכל סיבוב. וכמה הם גבוהים! הם מגיעים לי כמעט עד לכתפיים, וחלקם אף למעלה מזה.
הוא שנאמר: החצב פורח, הקיץ בורח, הסתיו אורח. אמן ואמן.
גיבוי בלוגיעדה מישראבלוג 
מבחינתי עד שלא קר לי בלילה זה לא באמת סתיו ולא אכפת לי מה אומרים החצבים…
אהבתיאהבתי
אבל לפנות בוקר כבר מתחיל להיות קריר.
אהבתיאהבתי
צלמתי חבצלת החוף , וחסר לי החצב
למה שלא תביאי אותו לכאן ?
אהבתיאהבתי
הבאתי במילים 🙂
אהבתיאהבתי
וכרגיל בדרך היפה שלך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
אצלי בעציץ הכרכומים פורחים כבר כשבועיים. איך הם יודעים שהגיע הסתיו??
אהבתיאהבתי
חושים טבעיים 🙂
אהבתיאהבתי
שכחתי מהחיסונים.
בינתיים אני נהנית מהטבע
אהבתיאהבתי
נראה לי שזאת הדרך הנכונה.
אהבתיאהבתי
חרדת יומכיפורים…
אהבתיאהבתי
כן. אני יודעת שגם אתה יודע על אודותיה דבר אחד או שנים.
אהבתיאהבתי
לקח לי זמן לחשוב מה זה העשרים בספטמבר. מצבי טוב…
אהבתיאהבתי
מצבך מצוין!
אהבתיאהבתי
ועדיין, היתרונות עולים בעיניי על החסרונות.
לי יש שני מוקדים של "תודה לאל, יש חופש מזה עד השנה הבאה": יום כיפור ויום השואה.
אהבתיאהבתי
גם בעיניי.
וגם לי. אבל יום כיפור איכשהו מלחיץ יותר.
אהבתיאהבתי
הסתו אורח רצוי.
יום כיפור… עננה שלא מרפה.
אהבתיאהבתי
נכון – ונכון.
אהבתיאהבתי
מבחינתי הסתיו מבשר רק טובות – עוד מעט חורף, עם גשם, קור, מגפיים וצעיפים..
אני שונאת את הקיץ…
ודווקא ביום כיפור יש איזו שלווה חביבה כזו, שאני מאוד אוהבת, ועוזרת לי לעבור את הצום.
אהבתיאהבתי
סתיו – למרות השירים העצובים שכתבו עליו – היא עונה שחביבה גם עליי.
ובקשר ליום כיפור – מאז מלחמת יום הכיפורים תמיד המחשבות שלי חוזרות לכל מיני דברים רעים שיכולים לקרות כשאף אחד אינו מוכן לקראתם. זה מין רפלקס מותנה אצלי. ולכן, למרות השלווה שבכל מקום – אני לא שלווה עד שהיום הזה נגמר.
אהבתיאהבתי
מעניין , שעברנו כל כך הרבה מלחמות והמלחמה ’ההיא’ צרובה בזיכרון.אני משערת ומקווה שכזה דבר לא יקרה שנית .
בקשר לחצבים , את הראשונים כבר ראיתי בסתיו הזה בספרד ובצרפת . באופן כללי הנופים שלנו ושלהם די דומים , רק שאצלינו , זה קומפקטי .
{ובאשר לחיסונים גם אני מהמתעלמים}
שנה טובה
מלאת אור .
אהבתיאהבתי
קומפקטי ומרוכז מאד, כמו כל דבר אחר כאן 🙂
שנה טובה מאד שתהיה.
אהבתיאהבתי
מאז שהפסקתי לצום הפסקתי לברך על כך שיום כיפור כבר עבר.
סתיו עדיף על הקיץ, ולמרות שאני ממש סובלת בקיץ, כשהוא מראה סימני גסיסה, אני מתעצבת על סופו.
היתה פינה שהראו את החצב פורח במלוא תפארתו באוגוסט, אז נרגעתי. אוגוסט זה ממש קיץ…
אהבתיאהבתי
עצב בסתיו זה כמעט רפלקס מותנה. אבל כשחושבים על זה, אולי הוא לא לגמרי מוצדק: בסך הכל, זו עונה לא רעה 🙂
אהבתיאהבתי
רק מלחשוב כל עונת החיסונים במרפאה עושה לי רע….
השאר….לא נורא…
חורף נעים (איפה הוא??????)
אהבתיאהבתי
עוד יגיע. רק עוד קצת סבלנות 🙂
אהבתיאהבתי
החצבים מחממים את ליבי. נסעתי אתמול לחיפה, ולאורך כביש החוף הם פורחים במלוא הדרם. כל כך גורמים לי להתחבר לארץ, לעונות השנה.
לפני כמה שנים הינו ביודפת. אם את רוצה לראות חצבים – סעו לשם. על גבעה קטנה, אלפים, אם לא יותר מזה. מרוכזים. מדהימים ביופים ובנחישותם!
אהבתיאהבתי
יותר משהם יפים, הם נושאי בשורות משמחות 🙂
אהבתיאהבתי
לא אוהבת אותו. את הסתו. יש בו מן שקט מתוח. לא רק מלחמת יום כיפור. גם 11.9, רצח הספורטאים במינכן
אהבתיאהבתי
אני אוהבת את סוג האור שיש בו, אבל גם אני ערה לשקט המתוח. אולי זה בעיקר כך אצל אנשים מקבוצת הגיל שלנו, שנושאים אתם זכרונות לא כל כך טובים מהעונה הזאת.
אהבתיאהבתי
סתיו טוב בעיני מעצם העובדה שהוא אחרי הקיץ. סוף סוף..
תודה שהזכרת לי את החיסון… שכחתי.. וזה לא מטריד אותי. זריקונת.. וגמרנו. ויש שקט.
הסתיו רך כל כך.. יפה כל כך.. ויום הכיפורים הוא יום אחד של עצב בתוכו. בעצם יותר מיום.. אבל אני משייכת אותו למקום אחר..
שיהיה סתיו נעים!
אהבתיאהבתי
זה נכון שהסתיו רך. יותר מהאביב. משהו בסוג האור שיש בו, ששונה כל כך מהקיץ.
סתיו נעים ורגוע גם לך, ולכולנו!
אהבתיאהבתי