ועוד מנפלאות היו-טיוב:

את הסרט "עידן התמימות" (The Age of Innocence,  עם מישל פייפר ודניאל דיי-לואיס) לא ראיתי בשלמותו אף פעם.  הוא קצת ארוך ומייגע,  אבל בכל פעם שאני רואה בטלוויזיה חלקים ממנו אני רושמת לפניי שפעם צריך יהיה לשבת ולצפות בו מתחילתו ועד סופו.  מה שכן  –  בפס הקול שלו יש שיר אחד שמצא חן בעיניי ושחיפשתי הרבה ולא מצאתי.  ניסיתי להקליד ביו-טיוב את שם הסרט,  אבל לא הגעתי לשיר המבוקש,  והמשכתי לגרור אתי,  בסעיף "תהיות ללא מענה",  גם אותו (יש לי שם עוד כמה וכמה).

אתמול במקרה שמעתי את השיר הזה שוב,  בביצוע חלקי,  ברדיו,  ולמרות שהדיקציה של הזמרת לא מאד ברורה,  שמעתי שם את המילים I dreamt , והחלטתי לרדת,  אחת ולתמיד,  לשורש העניין.  כשהקלדתי אותן ביו-טיוב הוצעו לי שם מיד כמה אופציות השלמה,  והראשונה הייתה

I Dreamt I Dwelt in Marble Halls  .

חלום על מגורים בהיכלי שיש?  זה נשמע מתאים לאווירה הקסומה והערפילית של השיר ההוא (אווירה שמזכירה לי,  במידת מה,  את אנאבל-לי). בחרתי באופציה הזאת,  והגעתי מיד (סוף סוף!) לשיר שחיפשתי במשך שנים.  הופתעתי לגלות שמדובר באריה מתוך אופרה (לא פחות!) בשם The Bohemian Girl שחיבר המלחין האירי Balfe (בן המאה ה-19).  היו-טיוב מציע ביצועים של כמה זמרות אופרה מפורסמות,  אבל אני דווקא אהבתי את שירתה של הזמרת האירית Enya ,  שמסתבר שהיא זו שגם שרה בסרט.

אתמול בערב הקשבתי להקלטה הזאת כמה עשרות פעמים   –  ולמרות שלמיטב ידיעתי לא חלמתי עליה בלילה,  התעוררתי הבוקר כשהיא מתנגנת לי בראש. היא יושבת לי עכשיו בזיכרון לבטח (מנגינות נוטות לפעמים לברוח לי משם בלי רשות)   –   בשלב זה,  אפילו אם ארצה,  לא אוכל להיפטר ממנה. 

אבל אני גם לא רוצה.

הנה:

http://www.youtube.com/watch?v=FJSprXxBoyo&feature=related