הפרסומות בטלוויזיה מטעם "משרד ההסברה והתפוצות" מרגיזות אותי. להלכה הן נועדו לתת מידע נוסף לישראלי הנבוך המבקש להתמודד איכשהו עם המתקפות על שמה הטוב של ישראל בחו"ל; אבל בפועל נדמה לי שהן מנסות לגייס את כולנו למאמצי ההסברה הנ"ל: כלומר, קודם מקדיחים שם, אצל קובעי המדיניות, את התבשיל, ואחר כך הם מחכים שאנחנו – אזרחים מן השורה שצופים בפרסומות – נבוא לתקן.
בעצם אי אפשר להאשים אותם: בטח אין להם מושג איך להסביר בעצמם את התוהו ובוהו המשתרר אצלנו (נראה אותם מסבירים את הנאום של ליברמן בעצרת האומות המאוחדות: אדרבא, שיראו לי את הקסם). אבל בכל זאת זה מעצבן: הרי למשרד-ההסברה-והתפוצות יש שר ויש צוות עובדים שאמור להיות מיומן, ויש תקציב. כלומר, משלמים להם בשביל להסביר בחו"ל, בהנחה שהם יודעים איך (אגב, בעיניי "הסברה" זו מלה יפה בשביל "תעמולה"). לי, לעומת זאת, משלמים בשביל לעשות דברים אחרים, שאני אמורה לדעת עליהם משהו.
הצעת הייעול שלי היא ברוח הדברים שאמר פעם קרוב-משפחה שלי לגננת שלו כשהוא היה בן שלוש בערך:
למה שלא תעשו אתם, במשרד ההסברה, את מה שאתם אמורים לדעת איך לעשות, ואני בינתיים אעשה את מה שאני אמורה לדעת איך לעשות, וכולנו נהיה מבסוטים.
נ.ב.: ואם מישהו מהמשרדים השונים שם מרגיש שהוא מוכרח להתפטר עכשיו, לצורך שיפור המצב ההסברתי הקשה, אני נותנת לו בזאת את רשותי. With my compliments, מה שנקרא. בין כך ובין כך לא ההסברה היא הבעיה שלנו, אלא המדיניות שאותה היא אמורה להסביר.
גיבוי בלוגיעדה מישראבלוג 
הפרסומות שלהם קוראות להיכנס לאתר כדי לקבל כלים. עדיין לא נכנסתי לאתר הזה,
כי הפרסומות האלה לא מושכות כ כ.
אבל עכשיו אחרי הפוסט שלך
אכנס לאתר ואבדוק מה הם מציעים
מעניין
אהבתיאהבתי
רפרפתי באתר (masbirim.gov.il) ולא אהבתי אותו (כל העניין נושא בעיניי אופי פרסומי מדי, שלא לומר תעמולתי) – אבל אני בעיקר לא אוהבת את הרעיון שעומד בבסיס העניין, וגם לא את התיאור המקדים, כולל חציו השני של המשפט הבא:
"אתר זה, שהוקם על ידי משרד ההסברה והתפוצות, יאפשר לכל אחד מאיתנו להצטייד במידע, ובעיקר בהמון גאווה על הישגינו הלאומיים האדירים." (הדגשות במקור).
אהבתיאהבתי
לא מוצא חן בעיני לא הפירסומת שלהם שלא משכה אותי אפילו להיכנס לאתר
ולא מה שאת מספרת על האתר. זה מאד מאכזב
אבל כל הכבוד לך שלקחת יוזמה ולמרות שזה כ כ לא מוש/ך לכנס לבדוק במה דברים אמורים
אהבתיאהבתי
זה כמעט כמו ללכת לבתי הקפה שבשירות עצמי, לשרת את עצמי, ועוד להשאיר טיפ
אהבתיאהבתי
משהו כזה 🙂
אהבתיאהבתי
לא ראיתי את התשדירים, ויכול להיות שהם ברוח שנוגדת את אמונתך או אמונתי. אני מניחה שזה כלי שאת לא חייבת להשתמש בו, אבל אם תמצאי את עצמך מותקפת מה תגידי?
ת’אכלס, קשה לי להזדהות עם מה שהמדינה שלי עושה, ואני מודה שאם אהיה במצב של מגננה "הסברתית" אהיה בבעיה גדולה.
אהבתיאהבתי
זה גם מה שראש המשפחה שאל אותי. אני לא יכולה להזדהות עם הכל, מצד שני אני לא חושבת שכל מה שישראל הוא נורא כל כך. אבל השיטה התעמולתית-כמעט, וההסתמכות עליי כמי שתתקן את הנזקים שהאחראים למצב עושים, מרגיזות אותי. אני חושבת שאני אמצא איך להתגונן גם בלי עזרתם שם באתר (ואגב, אני לא חושבת שכל הזמן צריך להתגונן ולהסביר).
תראי גם למעלה, בתגובה שלי לאוגניה.
אהבתיאהבתי
שוב, לא ראיתי את התשדירים, אבל אולי לא צריך להתיחס לזה לבקשה לגגיס אותך, אלא לתת לך כלים אם במקרה יצא לך להתקל במישהו שמשמיץ, ואת *כן* רוצה לענות לו ו*לא* מסוגלת לעשות את זה בלי עזרה.
זה לא בשבילך. ולא בשבילי.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק – אבל בדיוק – מה שראש המשפחה טען בפניי. אני אגיד לו שיש מי שחושבת כמוהו. הוא ישמח 🙂
אהבתיאהבתי
כל כך מסכימה איתך שיש משהו מעצבן במגמה הזאת של לבקש את עזרת הציבור בכל דבר שאמורה להיות רשות שתטפל בעניין. כולל משטרה.
אהבתיאהבתי
זו בכלל מגמה מדאיגה – היום גם הטיפול בעוני עבר במידה רבה לידיים פרטיות (עמותות וכו’), כי המדינה לא מתמודדת עם זה. זה נעשה קצת כמו בעיירות היהודיות באירופה של לפני המלחמה. עזרה הדדית זה יפה מאד, אבל זה לא פוטר את המדינה מהאחריות המסודרת שלה. כנ"ל טיפול בבתי החולים.
במקרה של המשטרה אני מקבלת את העובדה שלפעמים "הציבור" ראה משהו שנעלם מעיניי המשטרה, ובמקרה כזה באמת יש מקום לצפות לעזרתו – אבל בתחום ההסברה זה לא מקובל עליי.
אהבתיאהבתי
לא ראיתי את התשדירים, לא אכנס לאתר.
אני בונה על אישיותי המרנינה והמלבבת, לדעתי זוהי כל ההסברה שמדינת ישראל צריכה 🙂
וחוץ מזה, כשאני נוסעת לחו"ל אני לא מדברת עברית בפומבי מחשש שמישהו יזהה אותי חלילה, ומיד יקפוץ עלי ויבקש הסברה, ואז מה אומר לו? לא נכנסתי לאתר?
אהבתיאהבתי
מצחיקה 🙂
ואני חושבת שאם מישהו כבר יבקש הסברה (ממה שהתרשמתי, לא כל כך מבקשים), כבר תדעי מה לעשות.
אהבתיאהבתי
למען האמת, אף פעם לא זכיתי לקיתונות של בוז כשאמרתי בחו"ל שאני מישראל. לפני שנתיים כשנסעתי עם הבן לאנגליה זה אפילו הציל אותי. נתקלנו בכמה שיכורים ברכבת. בהתחלה ניהלנו שיחה נחמדה על כדורגל, ואחר כך הם ניסו להוציא מאיתנו כסף כדי לקנות לנו כביכול כרטיס למשחק. כשלא הסכמנו לתת להם כסף הם התחילו להפחיד אותנו, אמרו שירביצו לנו, עשו את עצמם מתקשרים לכל מיני ספסרים ואמרו שהם יכולים להרוג אותנו. כל מי שהיה בקרון ברח, פשוט כך. אני לא יכולה להכחיש שפחדתי, אבל ידעתי שאני חייבת להתעמת איתם אז אמרתי להם ככה – אני באה מישראל. הייתי בצבא. הייתי במלחמות. המשחקים שלכם ממש לא מפחידים אותי. זה השתיק אותם. אחר כך דיברנו על פטריוטיות. לדעתי זאת היתה עבודת הסברה מצויינת 🙂
אהבתיאהבתי
אין כמוך 🙂
אהבתיאהבתי
אני מרגישה נבוכה כשאני מדברת עם קרובים מחו"ל שמתים על ישראל מרחוק, ומנסים להראות את האהבה שלהם כל הזמן, אבל לפעמים שואלים שאלות שאין לי מושג מה לענות עליהן.
אני פשוט לא עונה…..
אהבתיאהבתי
נראה לי שאם שואלים שאלות ומוכנים להקשיב לתשובה בסבלנות, זו חצי צרה. אני מתרשמת שלרוב המשמיצים יש דעות מגובשות (חלקן נובעות אולי מקריאה באתרים לא הרבה יותר מוצלחים ומעמיקים מזה של משרד ההסברה, רק בעלי מגמה הפוכה) – ולא ממש מעניין אותם לשמוע מה שיש לך להגיד, גם אם היית רוצה להגיד.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהם חושבים שאנחנו אמורים להעלב באור שהפרסומות האלה מציגות אותנו
כאילו אנחנו עם שנמצא במלחמה כל הזמן(מה ,לא) משנע את עצמו על גמלים
ושכחתי מה עוד הראו שם
אבל הדרייב אמור לגרום לנו לצאת מעורנו ולהצטרף לתועמלנים בגרוש ועל ידי כך ניוושע וגם נציל את מדינתנו האהובה ממחשבות רעות של הגויים עלינו:-)
אהבתיאהבתי
ובאמת, מה רע בגמלים? זה אפילו אקזוטי. לו הבריטים היו מאמינים שאנחנו מתנייעים על גמלים, הם היו מתאהבים בנו תכף ומיד 🙂
אהבתיאהבתי
הבדיחה הגדולה לדעתי היא העובדה שהם מחפשים את המטבע מתחת לפנס.
הרי למעשה כשאתה נתקל בחו"ל בצורך להסביר את ישראל, זה בדברים כמו נאום ליברמן באו"ם, מבצע עופרת יצוקה, המחסומים בשטחים וכדומה. מעולם לא שמעתי על אנשים שבאמת חושבים שאנחנו מתנייעים על גמלים, אוכלים ישר מהמנגל וכדומה.
והרי את ליברמן והמחסומים הרבה יותר קשה להסביר מאשר את הגמלים והמנגל (אם מישהו היה שואל עליהם)….
אהבתיאהבתי
כן, זו בדיוק הבעיה. יש מן הסתם גם מי שחושבים עלינו מחשבות של גמלים ומדבריות, אבל הם בדרך כלל לא מאד מתעניינים בנו ולא תמיד יודעים למצוא את ישראל על המפה, ומכל מקום אינם מבזבזים את זמנם בדאגות על אודות מעשינו הרעים.
השאלות הרציניות קשות מאד להסבר, אם כי אפשר להסביר את חלקן – אבל לא נראה לי שאתר מהסוג הנדון מסוגל בכלל להתמודד אתן.
אהבתיאהבתי
טוב, קצת אמרו את מה שרציתי לכתוב, אבל בכל זאת – אין לי בעייה מיוחדת שייחסו לי רכיבה על גמלים ושאר אקזוטיקה.
אם יחשבו שאנו נלחמים בגמלים ורוגטקות זה גם יקל על ההתמודדות עם הטענות.
(רק מאיפה הם הביאו את השטות הזו? דווקא פרימיטיביות לא ייחסו לנו אף פעם.)
אבל משרד הסברה שמגייס את אזרחיו לתעמולה – את זה דיי קשה להסביר.
אהבתיאהבתי
אני אמנם שמעתי, פה ושם, על אנשים בחו"ל שחושבים שזה רק מדבר כאן, ומופתעים כשהם מגלים שיש גם – פה ושם – אוטוסטרדות וגנים ציבוריים. אבל הגמלים הם כנראה התוצר של חשיבה יצירתית בלעדית למשרד ההסברה 🙂
אוי, ונזכרתי פתאום במערכון האלמותי של אריק איינשטיין (וצבי שיסל?) על העליות השונות לארץ – שכשהעולים יורדים מהאנייה שהביאה אותם מגרמניה או מאוסטריה, אחרי שהם גומרים לשיר את היודל ולפני שהם מקללים את העלייה שבאה בעקבותיהם, אחד מהם אומר לשני:
– "אבל פריץ, זה הכל חול כאן!"
אהבתיאהבתי
לא טיילתי הרבה בעולם, אבל בלוס אנחלס הייתי פעם ושם חשבו שישראל היא מקום נורא מסוכן. אני שהייתי צעירה בהרבה ותמימה טיפה יותר חשבתי שבכלל לא מסוכן פה וככה גם אמרתי.
אבל בסך הכל אני חושבת שאחריות כן נופלת עלינו. מי אם לא אנחנו בחר את המטומטמים שיושבים בממשלה ואחראים למחדלים שכתבת לעיל?
אהבתיאהבתי
אנחנו אחראים להרבה דברים – אני רק מבקשת שלא יטילו עליי להסביר את מה שאינו ניתן להסבר 🙂
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שאבא שלי אמר. למה האזרחים צריכים לעשות את עבודת הממשלה.
אם את מתכוונת לפרסומות עם הגמל והמנגל אני חייבת להגיד שהן דווקא נורא משעשעות אותי. אולי אפשר לגייס להסברה את משרד הפרסום שכתב אותן?
אהבתיאהבתי
בכיף
רק שלא יבקשו ממני להסביר 🙂
אהבתיאהבתי
<a href=http://www.memri.org.il/http://www.memri.org.il/<br />בג’ודו משתמשים בכוחו של היריב…
בקישור למעלה יש חומר הסברה מעולה ):
אהבתיאהבתי
לא הכרתי את האתר הזה – התחלתי לקרוא פה ושם, וראיתי שיש בעניינו חילוקי דעות. החיוך העצוב – זה בגללו?
אהבתיאהבתי
את יכולה לפרט בעניין חלוקי הדעות?
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת הרבה, אבל תראה <a target=_blank href="כאן  Target=_BLANK class=msg>http://en.wikipedia.org/wiki/Middle_East_Media_Research_Institute">כאן – בעיקר בסעיף על Bias , וגם בהפנייה ל-talk page , וגם ברשימת השמות בחבר המנהלים.
אהבתיאהבתי
דף השיחה נראה כמו כל דף של נושא שרוי במחלוקת, ההטיה כמובן פרו ישראלית והמארגן הוא קליבר במקצועו, והמאמרים מתורגמים כהלכה( אמרו לי קוראי ערבית).
<a href=http://hebrew.irib.ir/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1http://hebrew.irib.ir/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1<br />
אהבתיאהבתי
אני מבינה שאת הקישור האחרון נתת כדוגמה לאתר שאינו מפגין שליטה אופטימלית בלשון היעד?
אהבתיאהבתי
יפה אמרת.
זאת לא הסברה זאת פרופגנדה לשמה, הם שוטפים את המוח של העם כאן שכולם "נגדנו", ומצפים שזה יעבוד על שאר העולם.
אהבתיאהבתי
הסברה היא בדרך כלל פרופגנדה. המשרדים השונים הממונים על כך במקומות שונים מוצאים (במידה רבה או פחותה יותר של הצלחה) שמות מתוחכמים שיסוו את העובדה המעציבה הזאת 🙂
אכן, לא כולם נגדנו. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהאובססיביות שבה נתחים גדולים מן העולם עוסקים דווקא בסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוולות שגורם הצד הישראלי, תוך התעלמות תמוהה ממשברים קשים (לעיתים הרבה יותר קשים) במקומות אחרים בעולם. חלק מההרגשה של "כולם נגדי" נובע בדיוק מהאובססיביות הזאת.
ראיתי לאחרונה משדר דוקומנטרי על החרם (הכלכלי והאקדמי) נגד ישראל. דוברים מהקבוצות המחרימות השונות נשאלו שם למה הם מחרימים רק את ישראל ולא את המדינות האחרות שעושות כל מיני מעשים שהשתיקה יפה להם. התשובה היתה מפתיעה בגילוי הלב שלה: "כי בישראל יש סיכוי שהחרם יצליח".
אהבתיאהבתי
אם הם מחכים להתערבות שלי, הם בבעיה קשה מאד.
אבל הדעה הרווחת היא שכל אחד יודע טוב יותר מה צריך לעשות ואיך, זו הזדמנות טובה להתבטא כמו בסיעור מוחות, אולי מישהו יעלה איזשהו רעיון גאוני ויעלו עליו טרמפ…
אהבתיאהבתי
חייכתי כשקראתי את השורה הראשונה בתגובה שלך. מתאים לך לכתוב אותה 🙂
הצרה היא שבאתר לא נותנים לך להתבטא – רק מציעים לך איך כדאי לך להתבטא 🙂
אהבתיאהבתי
כיוון שלא בקרתי באתר, לא ידעתי. חשבתי שאפשר להציע דרכים יצירתיות יותר משל מנהיגנו, איזו איוולת מצידי להאמין ש היו מאפשרים מצב כזה…
הם התכוונו להעליב, ואני חפשתי מחמאות.
אהבתיאהבתי
אני לא חושבת שהם התכוונו להעליב, אבל בכל זאת, גם בלי כוונה, יש באתר הזה משהו מעליב, לפחות בעיניי.
אהבתיאהבתי
את יודעת?
סוף סוף מישהו עשה ניסיון לחשוב קצת אחרת. לא חשוב, שהתוצאות מצחיקות. ולא חשוב, (סליחה, כן חשוב!) שקשה לנו להסביר מחדלים, ופעולות קשות.. אבל מישהו מנסה קצת לחשוב.. גם זה משהו.. אולי אם הוא ימשיך (זו בטח היא, אם היא חושבת), גם תהיה מתישהו תוצאה חיובית.
שפקידים גם חושבים! יופי!
אהבתיאהבתי
אני מניחה שאת כותבת את זה גם כהמשך מסוים לפוסט שלך בענייני ביורוקרטיה, ואני מבינה ללבך. האמת שאני לא רואה באתר הזה שום חידושים מחשבתיים – אבל לזכותם ייאמר, שהם טוענים שהם הקימו אותו כמענה לצורך שהובע על ידי הציבור הרחב: מתוך סקרים התברר להם שהציבור מרגיש בחסרונו של אתר שירכז מידע הסברתי מהסוג הזה. אולי.
אהבתיאהבתי
אני לא מתלהבת מהפרסומות האלה, אבל אני כן חושבת שיש לנו בעייה הסברתית בלי קשר עם הממשלה עושה את העבודה שלה או לא.
אני אולי לא מתבטאת נכון, אני מתכוונת שלפעמים אנחנו הופכים למסבירים בעל כורחינו ואז הייתי שמחה אילו היו לי כלים יותר טובים לענות.
זה קורה לי כאשר אני מבקרת בחו"ל ואנשים שואלים אותי שאלות כאילו שאני המומחית הגדולה לפוליטיקה רק בגלל שאני באה מישראל. וגם בשהייה האחרונה שלי בסוכות במלון, שהיה מלא תיירים, הם שאלו אותו שאלות שלא ידעתי מה לענות עליהם.
אני מתביישת להגיד שאני בדרך כלל מתחמקת מתשובות, חוץ מאשר לנסות להזכיר את הדברים החיובים שיש כאן, ויש הרבה.
אהבתיאהבתי
קראתי באיזה מקום שהאתר הוקם כמענה לדרישה שבאה מהציבור, כפי שהובעה בסקרים. כלומר, שאנשים אמרו פחות או יותר את מה שכתבת כאן. אם כך באמת מוטב שאני אסייג את הביקורת שלי. אני אמנם לא כל כך אוהבת את הדרך שבה הם מסבירים שם, אבל זה כבר עניין אחר. באופן אישי אני לא מרגישה שאני זקוקה להדרכה שלהם בעניין "איך להגיב", אבל אני מקבלת את זה שיש מי שמרגישים שהם כן זקוקים לזה.
אהבתיאהבתי