…ועל החנוכיה ההיא
בחלון הקומה השניה
בשכונת בית הכרם –
אני עוד אוסיף ואחשוב.
כי בבוקר הִבטַחתי
להביט בה בשוּבי.
אבל כשחזרתי –
ממהרת,
עטופה בצעיף,
ברוח הירושלמית הקרה
השוטפת את הרחוב המחשיך –
שכחתי את החנוכיה.
ולא ראיתי את מאוֹרוֹתיה הדקים
מאירים
מחלון הקומה השניה
את חֶשכַת הרחוב
בשכונת בית הכרם
בירושלים
בַּחֲנוכה.
גיבוי בלוגיעדה מישראבלוג 
הייתי פעם ב’סיור חנוכיות’ בירושלים. לילה קר וחוויה מרגשת
אהבתיאהבתי
היה קר בהחלט, אבל את החנוכיה פיספסתי.
אהבתיאהבתי
רגע רגע
מחר בערב אני בשכונת בית הכרם בירושלים
האמת לא החנוכיה בחלון הקומה השניה מטרידה אותי
מטרידה אותי השורה הזאת על "רוח ירושלמית קרה"
לבטל או להתלבש חם זו השאלה 🙂
אהבתיאהבתי
להתלבש חם, גם בבית הכרם, וגם, כפי שזה נראה עכשיו, בכל רחבי המזרח התיכון.
אהבתיאהבתי
🙂 הנרות הללו
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
איך שכחת…טוב יש עוד כמה ימיםאולי תספיקי…וקחי מעיל צעיף וכובע>:D<חיבוק חם לשבת חורפית
אהבתיאהבתי
לצערי, בירושלים כבר לא אהיה בחג הזה. זה יצטרך לחכות לשנה הבאה.
שבת שלום! >:D<
אהבתיאהבתי
אבל אבל אבל אבל….
זה נראה כאילו השיר מתמחק מלספר לנו את העיקר – מה בכלל חשוב בחנוכיה הזו? למה הבטחת לחזור אליה?
אהבתיאהבתי
זה הרבה פחות מסתורי ממה שכנראה נדמה. חנוכיה דולקת בחלון נראית יפה מאד במבט מהרחוב החשוך. לא יצא לי לראות רבות כאלה, והפעם, כשעברתי שם בבוקר, רשמתי לפני להסתכל שוב בערב – ושכחתי ופספסתי.
מילא. פעם אחרת.
אהבתיאהבתי
כנראה שהשנה כבר לא תגיעי שנית לראות את החנוכיה בחג הזה. אולי בשנה הבאה…
חג אורים שמח!!
אהבתיאהבתי
כן, אני אצטרך לחכות בסבלנות.
חג שמח ורב-אור!
אהבתיאהבתי
ואצלנו בחלונות הזרים קריסמס לייט .:-?
אהבתיאהבתי
כן, אני הבנתי שזה מדבק.
אהבתיאהבתי
אולי בשנה הבאה
אולי בעיר אחרת, ברחוב אחר…
חנוכה שמח 🙂
אהבתיאהבתי
כן, אני מאמינה שתהיינה הזדמנויות נוספות.
חג מלא-אור!
אהבתיאהבתי
כתבת מקסים.
אני כל שנה אומר לעצמי שזהו השנה אני עולה לעיר הקודש לסיור חנוכיות ואז הטירוף של היומיום משאיר אותי בבית.
אולי שנה הבאה ?:-?
חגשמח >:D<
אהבתיאהבתי
בשנה הבאה!
תודה וחג חנוכה רב-אור!
אהבתיאהבתי
ערב החג השני (יום ד’) הייתי בירושלים..
היה ערב לא קר ונעים לא אופייני לעונה הזו ..
את הנר השני הדליקו בחגיגת בר המצווה ..
בחוץ לא ראיתי ולו חנוכיה אחת דולקת..
רק אור שיהיה לנו >:D<
אהבתיאהבתי
חנוכיות בחלונות זה יופי של דבר – אבל צריך למצוא אדן חלון פנימי רחב מספיק, או, לחילופין, להשאיר את החלון פתוח, ואז הרוח תכבה את הנרות…
חג שמח!
אהבתיאהבתי
האהבה שלך לפרטים…היא אהובה עלי מאוד 🙂
מותק של פוסט. תודה
אהבתיאהבתי
על לא דבר – ותודה לך.
במקרה הזה מדובר על פרטים וירטואליים – שהרי, למרבה הצער, את החנוכיה הדולקת פיספסתי.
אהבתיאהבתי
יופי של שיר . אוהבת במיוחד שאפשר להמשיך מהסוף להתחלה …..
התכוונת לכך ?
אהבתיאהבתי
התכוונתי באמת שהסוף יהיה כמו ההתחלה. לאו דווקא כדי להמשיך ולחזור להתחלה, אלא יותר בגלל שזה נראה לי כך איכשהו עגול ושלם, ומוסיף משום מה איזה נופך של סיפור עצוב.
תודה – וחג שמח.
אהבתיאהבתי
שמחה שהבנתי אותך נכון.
לא מוצאת עצב בשיר .אפשר להבין שהקור הפיזי הבריח אותך מהרחוב , והשכיח ממך את שהבטחת לעצמך .
חג שמח
אהבתיאהבתי
העצב הוא רק בגלל הפיספוס. אבל לא נורא. אולי בשנה הבאה.
ושארית חג שמח שתהיה!
אהבתיאהבתי
אמן , על השארית .
שלך באהבה
אהבתיאהבתי
אמן . על השארית .
שלך באהבה
אהבתיאהבתי
(המקלדת בבית דפוקה, לכן אני מגיבה מהעבודה)
אני אעשה לך קצור דרך, סעי לב"ב שם גם אם תרצי לא תוכלי לפספס את החנוכיות.
לצערי זה מתחבר לזכרון עצוב, כשאבי שכב בהוספיס בתל השומר (כתבתי על כך בעבר) אבל זה בהחלט מראה שקשה לשכוח, והחנוכיות עם האור הגדול, לא הצליחו לגרש את החושך שהייתי שרויה בו, באותה עת.
אהבתיאהבתי
כן, אני מתארת לעצמי.
מכל מקום – אני כבר אחכה כנראה לשנה הבאה.
שארית חג שמח שתהיה!
אהבתיאהבתי
ועדיין היא האירה לך כאן…
אהבתיאהבתי
והתחממתי לאורה הווירטואלי…
אהבתיאהבתי
והאור שלה יאיר עד…. הסיור הבא שלך.
שמעתי על סיורי חנוכיות בירושליים ועדיין לא יצא. וכעת אוכל לדעת איך זה.
אהבתיאהבתי
אני לא הייתי שם לרגל סיור חנוכיות – אלא בענייני הרגילים. בעצם, רק מהתגובות לפוסט הזה התברר לי שיש סיורים כאלה. אולי ניפגש בשנה הבאה בסיור חנוכיות כזה!
אהבתיאהבתי