…ולפעמים –
הכַּעַס הוא מִפלָט.
עיר-מִקלָט.
כמה מפַתֶּה
להתחַבֵּא
בצִלָּן החָמִים
של קרָנוֹתָיו.
כי כשיש את מי
להַאֲשִים
זה מפוֹגֵג מעַט את היֵּאוּש.
לכן אני –
כשאֵינִי
מוֹצֵאת על מי
לִשפּוֹך את זַעמִי –
זה כּוֹאֵב לי הֲכִי.
…ולפעמים –
הכַּעַס הוא מִפלָט.
עיר-מִקלָט.
כמה מפַתֶּה
להתחַבֵּא
בצִלָּן החָמִים
של קרָנוֹתָיו.
כי כשיש את מי
להַאֲשִים
זה מפוֹגֵג מעַט את היֵּאוּש.
לכן אני –
כשאֵינִי
מוֹצֵאת על מי
לִשפּוֹך את זַעמִי –
זה כּוֹאֵב לי הֲכִי.
תמיד צריך לפרוק את הכעס.
אבל יותר פשוט זה לא לכעוס. לפעמים זה מצליח.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
זה נכון. כשיש על מי להוציא זה הופך להיות מעט יותר קל.
אהבתיאהבתי
מה שמקל לפעמים זה למצוא אשמים, אפילו אם אין הזדמנות להוציא את זה עליהם. רק לדעת שמישהו אשם. הכל נראה אז פשוט יותר. והרי יש כל כך הרבה מצבים שבהם אף אחד לא אשם.
אהבתיאהבתי
אני תמיד מוצאת אשם. גם אם זו אני.
אהבתיאהבתי
אבל אני בטוחה שלפעמים גם את לא אשמה. יש תקלות, תאונות, צירופי מקרים – כשאף אחד לא אשם. את אלה הכי קשה לבלוע…
אהבתיאהבתי
במקרים כאלו אני מסוגלת להאשים את החתול השחור שראיתי במהלך היום או את ההיא שיושבת למעלה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
נורא בנאלי – מתנצלת אבל מקווה שמחר תזרח השמש.
אהבתיאהבתי
לא לגמרי הבנתי, אבל גם אני מקווה.
אהבתיאהבתי
אבל אז כדאי שיהיה לידך כתף. כתף להניח עליו את הראש. זה קצת מפוגג. קצת זה לא מעט.
אהבתיאהבתי
אמת ויציב.
אהבתיאהבתי
יש בזה משהו קצת מתסכל
מצד שני, את יודעת שזה לא באמת הפתרון לכעס
הכי נכון זה לנסות להבין
למה כעסת. מה בדיוק עורר בך את הכעס
אהבתיאהבתי
ברור שזה עדיף.
אהבתיאהבתי
לכעוס או לא לכעוס? האם הבחירה קיימת?
כעס – הוא סימן של חולשה. אם הייתי מסתדר גם ככה למה שאכעס?כנראה שלא ואז אני צריך את הכעס הזה .כי חסר משהו.
לקחת אחריות ולא לכעוס – ברור שזה הכי כואב.
אהבתיאהבתי
למה חולשה? כעס הוא רגש טבעי לגמרי. רק כדאי לא לתת לו להשתלט על כל החיים.
אהבתיאהבתי
עכשיו הגיע תורי לא להבין.
שלושת השורות הראשונות, מאד יפות בעיני.
אני מבינה שהצל הקריר מתחמם אצלך כי מפלט צריך להיות חמים ונח אבל על פי רב נאחזים בקרנות ולא מתחבאים בצלן, האם בכוונה את מתחבאה תחת צל צר?
או שאולי הן רחבות במיוחד?
הסיום גם מאד יפה ,הצורך להאשים …קשה לי לראות את עדה עם הצורך הזה ואולי אינני מכירה אותך מספיק טוב.
לי יש נטיה, לפעמים, להאשים ראשית את עצמי ורק כשמאשימים אותי, על לא עוול בכפי, ואולי גם עם עוול בכפי, אני מתמרדת ושופכת את חמתי.(בסוף תמיד מצטערת)
אהבתיאהבתי
דווקא נראה לי שהבנת טוב… למרות שהרשיתי לעצמי להשתולל קצת עם ביטויים מקובלים.
אגב, זה נכתב במסגרת שיעורי בית לסדנה. והכוונה אינה מסובכת: כעס הוא, בין היתר, מפלט. ההתרכזות בו פוטרת אותנו מלהתמודד עם דברים קשים יותר ממנו. זה לא מפלט מומלץ, אבל אני מודה שאני משתמשת בו לפעמים. ותודה לך.
אהבתיאהבתי
את לא תאמיני אולי, אבל התגובה הראשונה שלי היתה , צחוק.
כי השיר כל כך תמים ואמיתי….
אהבתיאהבתי
אני מקווה שהוא אמיתי.
אבל חשבתי שאת עידן התמימות כבר עברתי…
אהבתיאהבתי
כעס יכול להיות על האחר, הוא יכול להיות על עצמי. שניהם באותה מידה הרסניים.
הכי טוב- במקום אשמה לבדוק אחריות. זה לא רק נשמע יותר טוב, זה גם עובד יותר טוב
אהבתיאהבתי
אין לי ספק שזה נכון. רק מה – תכופות אני נכשלת בביצוע…
אהבתיאהבתי
הכעס מפתה, לפעמים זה מותר. אבל רק לקצת זמן, טיפה. צריך לזכור לנחות שוב במציאות, להתייצב, להתעשת. הכל עם גבולות ופרופורציה.
מקווה שהכל בסדר.
אהבתיאהבתי
אני תמיד בעד פרופורציות.
ותודה – הכל בסדר (פחות או יותר).
אהבתיאהבתי
מקווה שיותר מאשר פחות. מאחלת סוף שבוע נפלא
אהבתיאהבתי
גם לך! תודה.
אהבתיאהבתי
בשביל זה יש ישרא
מקום טוב לשפוך בו את הכעס
וגם לקבל איזה חיבוק ניחומים…
אהבתיאהבתי