…ולפעמים –


הכַּעַס הוא מִפלָט.


עיר-מִקלָט.


כמה מפַתֶּה


להתחַבֵּא


בצִלָּן החָמִים


של קרָנוֹתָיו.


כי כשיש את מי


להַאֲשִים


זה מפוֹגֵג מעַט את היֵּאוּש.


לכן אני –


כשאֵינִי


מוֹצֵאת על מי


לִשפּוֹך את זַעמִי  –


זה כּוֹאֵב לי הֲכִי.

28 מחשבות על “

  1. לכעוס או לא לכעוס? האם הבחירה קיימת?
    כעס – הוא סימן של חולשה. אם הייתי מסתדר גם ככה למה שאכעס?כנראה שלא ואז אני צריך את הכעס הזה .כי חסר משהו.
    לקחת אחריות ולא לכעוס – ברור שזה הכי כואב.

    אהבתי

  2. עכשיו הגיע תורי לא להבין.
    שלושת השורות הראשונות, מאד יפות בעיני.
    אני מבינה שהצל הקריר מתחמם אצלך כי מפלט צריך להיות חמים ונח אבל על פי רב נאחזים בקרנות ולא מתחבאים בצלן, האם בכוונה את מתחבאה תחת צל צר?
    או שאולי הן רחבות במיוחד?
    הסיום גם מאד יפה ,הצורך להאשים …קשה לי לראות את עדה עם הצורך הזה ואולי אינני מכירה אותך מספיק טוב.
    לי יש נטיה, לפעמים, להאשים ראשית את עצמי ורק כשמאשימים אותי, על לא עוול בכפי, ואולי גם עם עוול בכפי, אני מתמרדת ושופכת את חמתי.(בסוף תמיד מצטערת)

    אהבתי

    • דווקא נראה לי שהבנת טוב… למרות שהרשיתי לעצמי להשתולל קצת עם ביטויים מקובלים.
      אגב, זה נכתב במסגרת שיעורי בית לסדנה. והכוונה אינה מסובכת: כעס הוא, בין היתר, מפלט. ההתרכזות בו פוטרת אותנו מלהתמודד עם דברים קשים יותר ממנו. זה לא מפלט מומלץ, אבל אני מודה שאני משתמשת בו לפעמים. ותודה לך.

      אהבתי

  3. כעס יכול להיות על האחר, הוא יכול להיות על עצמי. שניהם באותה מידה הרסניים.
    הכי טוב- במקום אשמה לבדוק אחריות. זה לא רק נשמע יותר טוב, זה גם עובד יותר טוב
     

    אהבתי

  4. הכעס מפתה, לפעמים זה מותר. אבל רק לקצת זמן, טיפה. צריך לזכור לנחות שוב במציאות, להתייצב, להתעשת. הכל עם גבולות ופרופורציה.
     
    מקווה שהכל בסדר.

    אהבתי

כתיבת תגובה